הכותל המערבי  | הלב של ירושלים

כל לב יהודי רוטט מול אבני הכותל הגדולות. שריד בית מקדשנו העומד על תילו זה כאלפיים שנה. סיפורו, הוא בעצם גם סיפורו של העם היהודי, שורשיו עמוקים ואיתנים והוא שורד את התלאות. כמות הפתקים התחובה בסדקיו כמו גם כמות המתפללים בו, בלתי נתפסת. זהו האתר הקדוש ביותר כיום לעם היהודי.

 

הכותל המערבי הוא אחד מארבעת קירות התמך של הר הבית, הבית השני שהורחב ושוכלל בידי המלך הורדוס. אורכו כ488 מטרים שרובם מכוסים וגובהו מורכב מעשרות נדבכים שחלקם נבנו בתקופות מאוחרות יותר. במאות השנים האחרונות נשלט הכותל בידי העות'מאנים, הבריטים ולאחריהם בידי הירדנים עד מלחמת ששת הימים בה הוא חזר לידינו יחד עם חלק מרכזי מהעיר העתיקה בניסים גדולים.

 

קדושתו של הכותל כמקום אשר ממנו "לא זזה השכינה" ומשמעותו ההיסטורית והלאומית הפכו אותו לאבן שואבת לכל יהודי באשר הוא ואף לתיירים מכל העמים. מתקיימים בו מעמדי הוד אדירים כברכת כהנים בימי חול המועד ומעמד הסליחות בערב יום הכיפורים. מבקרים בו כעשרה מיליון נפש בשנה ובו נמצא גם דוכן התפילין החב"די העמוס ביותר שהוקם בהוראה ישירה של הרבי מליובאוויטש המונה כשלושת אלפי הנחות תפילין ביום. אין מקום מתאים ממנו כדי לשטוח את בקשותינו לריבון העולמים על צרכינו ועל גאולתנו.

 

קבר דוד המלך | ירושלים

מפלט ונחמה מכל צרה, מוצא יהודי בספר תהילים. האותיות הקדושות, המילים שמרגיעות והמזמורים שנוסכים תקווה. זהו חיבורו הגדול של דוד המלך עליו השלום שלא נס ליחו אלפי שנים והולך עמנו יד ביד קרוב קרוב ללב היהודי. לא רק ספר התהילים הוא נצחי, אלא גם שושלת מלכי בית דוד ששרדה עד היום ומצאצאיה יבוא ויגאלנו מלך המשיח. במהרה בימינו. 

דוד המלך, המכונה גם 'נעים זמירות ישראל', הוא ממלכי ישראל הגדולים שדמותו ורוחו שזורים בדברי ימי עמנו, מנהיג ענק שעם גדולתו ידע והרגיש גם את עניי ונדכאי עמו. קברו השוכן בהר ציון שבירושלים הינו מהקברים המיוחדים והעתיקים בעיר ואלפים פוקדים אותו בחג השבועות - יום פטירתו של דוד המלך – ובכל השנה. יש המדליקים בו ק"ן (150) נרות, לציון מספר המזמורים שבספר תהילים ואין מקום מוכשר ממנו להשתפך בו בקריאת מזמורים אלו. בתקופות שונות נתייסדו במקום 'חברות תהילים' שונות, נערכו בו אירועים שונים ועתה, בכל מוצאי שבת מתקיימת במקום סעודת "מלווה מלכה" המונית. סעודה שגם נקראת בשמו -  "סעודתא דדוד מלכא משיחא" (סעודת דוד מלך המשיח) מאחר וגילו לו משמים – לאחר שביקש "הודיעני ה' קיצי" [הודע לי את יום פטירתי] -  שיפטר מן העולם בשבת קודש ומאז נהג בכל מוצאי שבת לעשות סעודה מיוחדת כדי להודות לה' על שעודנו בחיים.

 

קבר רחל | עיר האבות בית לחם

כאשר ילד צריך משהו הוא פונה ישירות לאימו. כך העם היהודי לאורך שנות גלותו תמיד ידע לפנות לרחל אמנו, או בהגייתם של בני אשכנז – למאמע רוחל. היא תמיד הייתה שם בשבילם, כשעברו על דרך בית לחם כבולים בשרשראות בידי נבוכדנצר, היא הייתה זו שקולה נשמע ברמה ואשר לה הובטח "ושבו בנים לגבולם". וכמו אז גם היום, היא הראשונה לבכות ולהעתיר לפני יושב בשמים על עם ישראל, על הכלל והפרט.

 

קבר רחל הוא מהסמלים הבולטים של ארץ ישראל. המבנה הריבועי בעל הכיפה העגולה ועץ הזית שלידו. הוא הוטבע בבולים ממשלתיים, צויר בידי עשרות אמנים ונפקד באלפי מבקרים. לפני כחמש מאות שנה נבנו קירות הציון המוכרות לאחר שקודם לכן היו רק עמודים סביבות הקבר. מנהג המבקרים מימים ימימה היה לרשום את שמם על קירות הציון, כך כוסו הכתלים ברבבות שמות מבקרים מכל העולם. השר משה מונטיפיורי הרחיב את המתחם והוסיף לו חדר נוסף מיוחד וכן תמך באחזקת המתחם. במלחמת ששת הימים שוחררה גם בית לחם וקבר רחל, אך כיום, לאחר הסכמי אוסלו בהן עברה בית לחם לשליטה ערבית, הוקף מתחם הקבר בביצור בטון מכל צדדיו שהפך אותו למובלעת ישראלית בבית לחם ושינה לחלוטין את פניו. י"א בחשון מוכר כיום פטירתה והמוני בית ישראל עולים לקברה ביום זה.

 
 

קבר שמואל הנביא | ירושלים

כאשר ילד צריך משהו הוא פונה ישירות לאימו. כך העם היהודי לאורך שנות גלותו תמיד ידע לפנות לרחל אמנו, או בהגייתם של בני אשכנז – למאמע רוחל. היא תמיד הייתה שם בשבילם, כשעברו על דרך בית לחם כבולים בשרשראות בידי נבוכדנצר, היא הייתה זו שקולה נשמע ברמה ואשר לה הובטח "ושבו בנים לגבולם". וכמו אז גם היום, היא הראשונה לבכות ולהעתיר לפני יושב בשמים על עם ישראל, על הכלל והפרט.

 

קבר רחל הוא מהסמלים הבולטים של ארץ ישראל. המבנה הריבועי בעל הכיפה העגולה ועץ הזית שלידו. הוא הוטבע בבולים ממשלתיים, צויר בידי עשרות אמנים ונפקד באלפי מבקרים. לפני כחמש מאות שנה נבנו קירות הציון המוכרות לאחר שקודם לכן היו רק עמודים סביבות הקבר. מנהג המבקרים מימים ימימה היה לרשום את שמם על קירות הציון, כך כוסו הכתלים ברבבות שמות מבקרים מכל העולם. השר משה מונטיפיורי הרחיב את המתחם והוסיף לו חדר נוסף מיוחד וכן תמך באחזקת המתחם. במלחמת ששת הימים שוחררה גם בית לחם וקבר רחל, אך כיום, לאחר הסכמי אוסלו בהן עברה בית לחם לשליטה ערבית, הוקף מתחם הקבר בביצור בטון מכל צדדיו שהפך אותו למובלעת ישראלית בבית לחם ושינה לחלוטין את פניו. י"א בחשון מוכר כיום פטירתה והמוני בית ישראל עולים לקברה ביום זה.

 

מערת המכפלה | חברון

הייחודיות של העם היהודי היא בשורשיו העמוקים. בתכונות, בכוחות שקיבל מאבותיו ואימותיו הקדמונים. מערת המכפלה היא המקום להתחבר למה שאנחנו, להיזכר ולהזכיר זכות אבות. להעתיר ולבקש עלינו ועל צאצאינו ועל הגאולה שתבוא במהרה.

 

מערת המכפלה היא מקום קבורתם של אבות האנושות והאומה והיא נקראת 'מכפלה' מפני הקומה הכפולה שבה ועל שם כפולות הזוגות שנקברו בה. שם נקברו אדם הראשון וחוה אשתו ואותה קנה אברהם אבינו מאת עפרון החיתי בארבע מאות שקל כסף 'עובר לסוחר' כדי לקבור את שרה אשתו. גם אברהם אבינו עצמו נקבר בה ואחריו גם יצחק ורבקה ויעקב ולאה. (רחל אמנו נקברה בבית לחם) המבנה העתיק המוכר לנו נבנה בידי הורדוס המלך ועליו נבנו תוספות בידי הנוצרים והמוסלמים ששלטו במקום במשך הדורות.

 

עד מאורעות תרפ"ט הייתה קהילה יהודית מכובדת בחברון, אך הם גורשו ונמלטו בעקבות הטבח האיום. במלחמת ששת הימים חזרה חברון לידינו ועד שנת התשנ"ד – בה נשפך דם יהודים וערבים במערה - התפללו בה יהודים ומוסלמים גם יחד. כיום יהודים מורשים להתפלל רק ב'אולם אברהם ושרה' ואילו ב'אולם יצחק' מתפללים המוסלמים להבדיל. עשרה ימים בשנה - בהם ערב ראש השנה וימי חול המועד – פתוחה המערה כולה ליהודים בלבד. עשרות אלפים מבקרים במערת המכפלה ואירועים גדולים מתקיימים בה. כגון 'שבת חיי שרה' בה גודשים אורחים רבים את המערה והיישוב, ערב ראש השנה ואירועי חול המועד.

 

ציון רבי שמעון בר יוחאי | מירון

מאות אלפי היהודים הפוקדים את קברו של רשב"י ועשרות אלפי סיפורי המופת שמתגלגלים בציונו מוכיחים שוב ושוב כי יש כתובת לפנות אליה. חולים שנרפאו, עקרות שנפקדו, מעוכבי שידוך שנמצא זיווגם וקשי-יום שנפתחו עבורם צינורות הפרנסה. רבי שמעון בר יוחאי הוא מקדושי עליון וענקי הדורות המלווים את עם ישראל לאורך ההיסטוריה. הוא היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, דמותו שזורה בתורת הסוד ושמעו נודע כמלומד בניסים.

 

כל חייו הוקדשו ללימוד התורה עד שעליו נאמר הביטוי "תורתו אומנותו", הוא הגן בתורתו וקדושתו על כל דורו ובתקופתו לא נראתה הקשת – המסמלת זעם. היה מבין חמשת תלמידי רבי עקיבא הנותרים לאחר מגיפת 24,000 התלמידים, ממנהיגי אותו הדור ומראשי בית המדרש. הוא התנגד בצורה עזה לרומאים ששלטו בארץ והעביר שלוש עשרה משנות חייו במחתרת – במערה ליד פקיעין.

 

ביום פטירתו גילה לתלמידיו סודות קבלה כמוסים וציווה שביום זה יחגגו לדורות את יום שמחתו. אכן, ל"ג בעומר הפך ליום מיוחד ומסוגל והמוני בית ישראל חוגגים אותו בכל העולם. ספר הזהר אותו חיבר הוא מן החיבורים החשובים ביהדות והיסוד לתורת הקבלה. ציון הרשב"י במירון – שהפך לאבן שואבת, הוא מה'מקומות הקדושים' המפורסמים בעולם והשני בארץ במספר המבקרים – אחרי הכותל.

 

'ל"ג בעומר במירון' הוא האירוע היהודי הגדול ביותר וטקס ה'חלאקה' (גזיזת שערותיו של ילד שהגיע לגיל 3) המתקיים בו הוא ה'חלאקה' הגדול בעולם. מאות בשנים נוהגים יהודים מכל החוגים להשתטח על קברו, המוזכר במקורות ותיעודים קדומים. במאה ה-18 נקנה מתחם הקבר בידי 'ההקדש הספרדי', במהלך השנים הוקם המבנה מעל הציון, ומאז ועד היום התקיימו בו שיפוצים נרחבים שהקלו את הגישה והתפילה במקום.

 ציון רבי מאיר בעל הנס | טבריה

לא לחינם הוצמד התואר "בעל הנס" לשמו של רבי מאיר ולא לחינם קברו שוקק חיים כמעט כל שעות היממה, נפלאות ומעשי ניסים רבים - חלקם כתובים עוד בתלמוד ובספרים שונים - קשורים בשמו. וכמו אז גם היום, כל מה שנדרש הוא לתת צדקה לעילוי נשמתו ולומר מעומק הלב 'אלקא דמאיר ענני', ומה טוב, על הציון עצמו.

 

רבי מאיר הוא מהתנאים הקרובים ללב כל הציבור וכמעט בכל בית תמצא קופת צדקה על שמו. היה מגדולי תנאי הדור הרביעי – שאחרי חורבן בית שני ומרד בר כוכבא. מצאצאי נירון קיסר (השר הרומי שנשלח להחריב את ירושלים והתגייר בתפנית מפתיעה) ותלמידו המובהק של רבי עקיבא. שמו המקורי היה נהוראי, אך נקרא מאיר משום ש"האיר את עיני החכמים בהלכה" וכן כדי להבדילו מתנא נוסף בשם נהוראי שחי באותה תקופה.

 

הוא היה מענקי הדור, נאמר עליו שחבריו 'לא יכלו לעמוד על סוף דעתו' בגלל עומק מחשבתו וחריפותו, אך עם זאת נודע כצנוע ועניו מאוד ומעולם לא נהג בניגוד לפסקי ההלכה של חבריו – אף אם הוא עצמו פסק אחרת. הכינוי 'בעל הנס' נכרך בו –כמסופר בתלמוד - בעקבות מעשה נס שחולל כדי להציל משביה את גיסתו שבמסגרתו גם טבע את המשפט 'אלקא דמאיר ענני' כסגולה להצלה.

 

ציונו בטבריה שוכן לחוף הכנרת בדרום העיר, מעליו בנוי בית כנסת גדול ובו - בסמוך - טמונים גם תלמידיו – סומכוס ורבי שמעון בן אלעזר. אחרי ציון הרשב"י, ציונו של רבי מאיר הוא קבר הצדיק בעל מספר המבקרים הרב ביותר וכמה וכמה מוסדות וישיבות חשובים שוכנים בו ומתחזקים אותו. בי"ד באייר נערכת במקום הילולא גדולה בה נוטלים חלק יהודים רבים מכל העדות והזרמים ומופתים וישועות רבות מתגלגלים שם בכל השנה.

 

ציון רבי יונתן בן עוזיאל | עמוקה

עדיין מחכה לשידוך? ממתין כבר שנים לילדים? עמוקה, רבי יהונתן בן עוזיאל! רבים עושים את דרכם למושב הגלילי בראשי-חודשים, כמו-גם בכל השנה, ומשתטחים על קברו של רבי יהונתן בן עוזיאל. ציונו הוא מקברי הצדיקים הנפקדים ביותר בארץ וכרוכים בשמו עשרות ומאות סיפורים על צעירים שמצאו סוף סוף את זיווגם ועל זוגות שזכו לפרי בטן.

 

רבי יהונתן בן עוזיאל היה תנא בתקופת בית שני, גדול תלמידיו של הלל הזקן ומתרגם ספרי הנביאים לארמית. גדולתו משתקפת מדברי הגמרא במסכת סוכה המספרת כי "שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן: שלושים מהן ראויים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו, שלושים מהן ראויים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון ועשרים בינונים. גדול שבכולן - יונתן בן עוזיאל" ועוד ממשיכה ומספרת עליו הגמרא, שבזמן שהיה יושב ולומד תורה, כל ציפור או עוף שהייתה עוברת במעופה מעליו הייתה נשרפת, וזאת משום שהמלאכים היו מתקבצים סביבו כדי להאזין לדברי תורתו.

 

קבר התנא נחשב לאחד מקברות הצדיקים החשובים בגליל, והינו קבר הצדיק הנפקד ביותר אחרי ציון הרשב"י, קבר רבי מאיר בעל הנס וקבר הבבא סאלי - כמיליון וחצי נפש בשנה. נהוג לעלות לקברו בראשי חודשים ובכ"ו בסיון – המזוהה כיום פטירתו, אך מתפללים מצויים בו בכל השנה. סגוליות הציון לבקשת ברכה על זיווג וילדים נודעה כבר מאות שנים ויהודים מכל העולם פונים לשם, אם בגופם, אם במכתבים ופתקים מרחוק. מסורת תפילה זו קשורה עם היותו של התנא רווק - או לפי מסורת אחרת - נשוי, אך חשוך ילדים. כך או כך, תפילה על קברו פותחת שערי שמים ורבים נושעו בה. שרידי מבנה גדול נמצאים מעל הציון, כנראה בית כנסת שהיה קיים במקום במסגרת הישוב הקדום כפר עמיקו או עמיקין ובספרי התיירים והחוקרים מסופר על אילן בוטם גדול ומופלא שסימן את הקבר.

 

האר״י הקדוש | צפת

כאשר זקוקים לישועה 'על טבעית', אחד המקומות שיש לפקוד הוא קברו של האר"י הקדוש, גאון עצום בחכמת הנסתר, מלומד בניסים ורועה נאמן.

 

כל מי שנחשף באופן זה או אחר לתורת הקבלה או החסידות, מושפע מתורתו של האר"י הקדוש. הוא אבי שיטת הקבלה המקובלת כיום – הנקראת קבלת האריז"ל, או קבלה לוריאנית - ומגדולי מקובלי צפת. רבי יצחק בן שלמה לוריא נולד בירושלים לפני כחמש מאות שנה, נדד עם משפחתו למצרים ועלה לארץ ישראל עם אשתו ובנותיו והוא בן 36 שנים. רק שנתיים אחרי – שהוא בן 38 שנים בלבד – נסתלק מהעולם בהותירו את משפחתו ותלמידיו המומים. בשנתיים אלו בהן חי ופעל בצפת, הוא הספיק להתמנות לממשיכו של הרמ"ק (רבי משה קורדובירו) שהיה ראש ישיבת המקובלים, להעמיד תלמידים נאמנים, בהם רבי חיים ויטאל – תלמידו המובהק ולהעביר הלאה את שיטתו.

 

רבי חיים ויטאל מעיד עליו כי היה בעל בקיאות אדירה בכל חלקי התורה וידע אינספור חכמות, בהן חכמת הפרצוף, שפת הבהמות והחיות ועוד – וכולן ידע מתוך בקיאותו בתורה ומקדושתו העליונה. שלושה פיוטי שבת חיבר האר"י הקדוש, 'אזמר בשבחין' לליל שבת, 'אסדר לסעודתא' ליום השבת ו'בני היכלא' לסעודה שלישית. פיוטים אלו וכן כתביו וכוונות לתפילה שחוברו בידי תלמידיו לנוסח תפילה מיוחד – נוסח האריז"ל – נותרו בידינו ונתפשטו בתפוצות ישראל.

 

בין העליות והירידות של צפת, טובל בצמחיה ירוקה ובמרכז בית העלמין העתיק שוכן ציונו של האריז"ל. לא רחוק מהמקווה המיוחס לו וקרוב לקברו של רבו הרמ"ק. סביבו קבורים גם מקובלים נוספים כמו בנו רבי משה לוריא, רבי יוסף קארו, רבי משה מטראני (המבי"ט), רבי דוד בן זמרה (הרדב"ז), רבי שלמה אלקבץ, רבי אלעזר אזכרי ורבי זרחיה קורדובירו (בנו של הרמ"ק)